מכתב תודה של אניב סינטוב - מחנה נוער בפינלנד של ליונס:
שלום, שמי אניב. אני בת 17 וחצי ואני מיבנה. אני עולה לי"ב ובבית-הספר אני מגבירה את המקצועות כימיה-ביולוגיה. בזמני החופשי אני אוהבת לנגן על פסנתר, לרקוד ולבלות עם חברים.
את התהליך של המחנה נוער התחלתי באמצע שנה שעברה. בהתחלה ובמיוחד זמן קצר לפני הטיסה היו לי, למען האמת, הרבה חששות. חששתי מלהיות כמעט חודש לגמרי לבד בארץ זרה עם אנשים זרים בעלי שפה זרה, תרבות זרה, מאכלים זרים- הכל כ"כ שונה ממה שאני רגילה אליו. החששות האלה, לשמחתי, התפוגגו מהר מאוד כשהגעתי לפינלנד וזאת בזכות המשפחה המארחת שאירחה אותי כל כך יפה ובמיוחד בתוך המשפחה הזאת, לפאולינה, נערה פינית בת גילי. היא זו שהיתה איתי כל היום, טיילה איתי, הסבירה לי, הנעימה את זמני. ביחד הלכנו למוזיאונים, לטייל בטבע המרהיב של פינלנד (הרבה אגמים, המון יערות), לבית הקיץ של המשפחה, לפגוש את חבריה, לשחק יחדיו משחקי ספורט, מסעי קניות, עשינו גם ארוחה מיוחדת בה אני הכנתי אוכל ישראלי-פלאפל עם פיתות. שאגב, הם ממש אהבו. עד לסופו של המסע בת המשפחה המארחת הפכה לחברה ממש טובה שלי שביחד צחקנו, נהננו וניהלנו שיחות נפש אישיות ועמוקות. וגם עתה, כשכבר חזרתי לישראל, אנחנו ממשיכות להתכתב ומתכננות מפגש נוסף והפעם-כאן, בישראל.
לאחר האירוח אצל המשפחה המארחת, התחיל המחנה. המחנה נמשך 10 ימים
. היינו שם 32 בני נוער מכל העולם, צוות של 7 בני נוער מפינלנד,Lapinlahti בעיר
מנהל המחנה ומתנדבים נוספים מטעם ליונס. החבר'ה מכל העולם היו נחמדים מאוד כבר מהרגע הראשון וכולם התחברו עם כולם בן רגע. לוח הזמנים במחנה היה מאורגן נכון- חלוקה שווה בין תוכנית אותה הצוות אירגן לבין זמן פנוי. בזמן המחנה עשינו המון דברים יחד- טיילנו ביערות המרהיבים של פינלנד, בעיר הגדולה קופיו, שטנו ביאכטות, חתרנו כולנו בעבודת צוות בסירות, למדנו על התרבות הפינית-ביקרנו במוזיאוני אמנות, כנסיות, בתי ספר בפינלנד, היינו בסאונות (שזה דבר מאוד אופייני בפינלנד שיש בכל מקום!), התארחנו בביתו של מנכ"ל ליונס בפינלד, שיחקנו בהמון משחקי ספורט, היו לנו גם לפעמים פעילויות ערב, כגון מסיבות ואף היה יום במחנה בו אירחנו את המשפחות המארחות שלנו והצגנו בפניהם מופע מרהיב בו כולנו לקחנו חלק. עם חלק מהאנשים במחנה מאוד התחברתי. במיוחד עם הנערים מארה"ב, גרמניה, הודו, שוויץ ובולגריה. עם חלק מהאנשים שם, בעיקר עם חברה שהכרתי מגרמניה, הרגשתי ממש קרובה וכלל לא הרגשתי את הבדלי המנטליות בנינו.
היה לי ממש מעניין את הנערים במחנה. למדתי המון דברים חדשים על התרבויות בעולם, דברים ששונים באופן מוחלט מהתרבות הישראלית. אך מצד שני, גיליתי שלמרות הבדלי המיקום הג"ג, התרבות והשפה יש מכנה משותף גדול בין בני הנוער בעולם וזה היה נהדר לגלות.
במחנה."the second nicest person”לשמחתי הרבה, זכיתי גם במחנה להיות-
אני רוצה להודות שוב מקרב לב לכל העוסקים בדבר שבזכותם אני לנצח אנצור את החוויה הנפלאה הזו- לעמותת ליונס. אני מודה על הארגון הנהדר ובמיוחד למאיר פורת שבזכותו בכלל שמעתי על המחנה הזה.
תודה רבה! | 
דף ראשי
לוח מודעות
