רחל ל. הרצוג
אשה ראשונה שנבחרה כנציבת ליונס ישראל
בין השנים 1997-1998
סיסמה: “יחד בתנופה לשרות אנו”.
כללי
רחל הרצוג, בת למשפחה פתח-תקוואית ותיקה, משפחת לנדס, סיימה את סמינר
למורים בבית הכרם והייתה מורה בכתות א’-ד’ במשך ארבע שנים. שבהם למדה
בשעות אחה”צ בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה – שהיווה לאחר מכן חלק מאוניברסיטת תל-אביב, שבו הייתה יו”ר אגודת הסטודנטים. בעלת תואר B.A.
באנגלית מאוניברסיטת בר-אילן.
לאחר תום לימודיה, היתה האשה הראשונה שפתחה משרד לעורכי דין בפתח-תקווה.
עם נישואיה לעו”ד משה הרצוג, הוא הצטרף אליה למשרד. יחד הם הורים ל-3 י
לדים וסבים ל-7 נכדים.
דרכה לליונס.
לחבר לספסל הלימודים של רחל, השופט רפאל קורת ז”ל, שהיה חבר במועדון
תל-אביב היתה בקשה ממשפחת הרצוג: הקימו מועדון ראשון בפתח-תקווה.
משה הרצוג נענה, והקים יחד עם רחל את מועדון פתח-תקווה האב. אמנם נשים
לא היו חברות אז בליונס ישראל, אבל רחל הייתה מפעילות המועדון. מאוחר יותר,
כשקיבלו נשים לליונס ישראל, עמדה רחל בשנת 1993/4 בראשות מועדון האב
פתח-תקווה.
רחל הרצוג כיהנה כנשיאת מועדוני הליונסס בישראל. כשהוקם מועדון “אבוקה”
– מועדון הנשים בפתח-תקוה, היתה רחל פעילה בו מאד, ועם קבלת הצ’רטר
כמועדון ליונס, היתה לנשיאה.
דברים מפי רחל:
כמקובל בליונס הבינלאומי, עברתי בפילדלפיה ארה”ב, סמינר מיוחד המיועד
לנציבים, בחודש יוני 1997, והשתתפתי בועידה העולמית, בה השתתפו נציגים מכל
מועדוני הליונס בעולם, ובה הוכרזתי רשמית כנציבת מחוז 128 – ישראל לשנת
1997/8.
בתהלוכה המסורתית של המשתתפים מכל הארצות בהן קיימים מועדוני ליונס –
השתתפנו אף אנו, המשלחת מישראל, בצבעי כחול-לבן ובדגלי מדינתנו. זכינו
להרבה מחיאות כפיים מהקהל ומהמשלחות השונות. עשר חברות מועדון
“אבוקה” וארבעה חברי מועדון גבעתיים, ועו”ד משה הרצוג, השתתפו בועידה
העולמית, והיו לי לעזר רב בהתמצאות במקום שבו נכחו חברי ליונס מכל העולם.
בהזדמנות זו התקרבנו לחברי משלחת מרוקו והצטלמנו עמם. באחד מהמפגשים
שנערכו באירופה – פגשנו בנציג מלבנון, סלים, שמאוחר יותר אף נבחר כנציג
בינלאומי בליונס העולמי.
פעילות כנציבת המחוז:
1. ביססנו את עבודתנו על פגישה חודשית של קבינט הנציבות. הקבינט דן
בתוכניות לטווח קצר ולטווח ארוך. פרוטוקולים מסודרים נרשמו מישיבות אלו
ונשלחו לחברים. ישיבות הקבינט נערכו באווירה שקטה, עניינית ונעימה – והתכנון
היה בתחילת שנת הנציבות עבור כל שנת הנציבות. אופן עבודה זה אומץ ע”י כל
הנציבים שבאו אחרי.
חברי הקבינט היו: מזכיר – אלי אזרחי, גזבר – אלי קידר, נציב שקדם – אלי בן יעקב,
מ”מ הנציבה – מוטי נגור, משנה ראשון – דב פרידמן (שפרש בסוף אותה השנה),
משנה שני – עזרא שמיר, מבקר הנציבות – כדורי דהאן, דוברת הנציבות –
כרמלה בר נוי, פרוייקטים ואירועים מיוחדים – שמשון זלביגר.
לפי ידיעתי, בשנת כהונתי הונהג לראשונה סדר ושקיפות בעבודת הקבינט.
2. במשך השנה, הרבתי להתקשר עם נשיאי המועדונים. מאחר והצטרכתי
להמשיך בעבודתי כעו”ד, נהגתי להתקשר אל הנשיאים כבר בשעה מוקדמת בבוקר,
וזמן רב לאחר סיום כהונתי, עוד המשיכו להזכיר לי איך “הערתי אותם מוקדם בבוקר לעבודת הליונס”. לראשונה בליונס, קיימתי פגישה עם כל נשיאי המועדונים, בה דנו
בבעיות של מועדוניהם, הושמעו דברי ביקורת או שבח זה לזה, וכן הוצעו הצעות
לשיפור ולעידוד המועדונים. היה זה מפגש מאלף. מוסד זה – המשיך להתקיים מאז
בכל שנה.
3. הידוק יחסינו עם מועדונים מארצות העולם ובמיוחד באירופה שהיא המחוז
אליו אנו שייכים. לכך היתה מטרה, לקרב את ארצנו להוות חלק מאירגון הליונס
באירופה, לאפשר לחברינו להכיר את חברי הליונס מכל העולם ובמיוחד מאירופה,
ולהכיר בעוצמתו של ארגון הליונס העולמי.
4. נערך טקס ברית תאומים בין מועדון רמת-גן (הנשיא היה, נתן שטלצר)
לבין מועדון הנובר בגרמניה. לטקס הגיעו החברים ממועדון הנובר ובראשם ד”ר
קורט ריצור (נציג בינלאומי לשעבר מגרמניה). זה היה טקס רב רושם באולמי
מלון המכביה בר”ג, כאשר ד”ר ריצור קרא את נוסח צ’רטר התאומים בעברית,
ואנוכי קראתי אותו בגרמנית. היתה בכך מחווה הדדית. תמונות ודברי הסבר על
הטקס, פורסמו במגזין הליונס המוצא לאור בגרמניה, המופץ לכל חברי הליונס
בגרמניה.
5. כמו היום, גם באותה תקופה, ניתנה חשיבות רבה להרחבת הליונס בארץ,
והגדלת מספר החברים.
בתקופת נציבותי הוקמו 3 מועדונים חדשים והם:
מועדון מריס וול בנצרת, מועדון באר-שבע האב, ומועדון ירושלים (הבירה).
כמו כן, נעשו כל ההכנות להקמת מועדון בהרצליה. אלי קידר עמל על הקמתו,
ליווה ומלווה אותו בכל השנים. בשנה שלאחר כהונתי – ניתן צ’רטר להקמת מועדון
הרצליה.
6. יש מוסדות מסויימים שהנהגתי בתקופת נציבותי וקיימים עד היום והם:
טקס הצדעה לחברים חדשים
טקס ההצדעה לחברים חדשים הראשון, נערך במתנ”ס של מועדון כפיר.
בגמר הטקס נערכה חגיגת המימונה ע”י מועדון כפיר בהשתתפות אורחים
מכל המועדונים. יום זה נחגג בכל הארצות בו קיימים מועדוני הליונס ביום קבוע
אשר נקבע ע”י הליונס הבינלאומי. ראיתי חובה לעצמי לערוך את הטקס באותו
יום שנקבע, כמחווה וכהזדהות לכל מועדוני הליונס בעולם.
תחרות מוזיקלית לעידוד נגנים צעירים (במסגרת פורום ליונס אירופה)
מוסד זה, החל ביוזמתי ובעידודי ובעזרת וועדת המוזיקה בראשות שמשון זלביגר.
המתחרה הראשון שנבחר היה גיא פורת, והכלי המתחרה היה אבוב. גיא פורת
ייצג אותנו בכבוד וניגן בפורום אירופה בציריך שבשוויץ. בתפקיד ראשות ועדת
המוזיקה, כיהנתי שלוש שנים, לאחר סיום תקופת נציבותי.
הקמת אתר אינטרנט
הוקמה וועדת אינטרנט בראשות ישראל לב-ארי, שהחלה להפעיל אתר אינטרנט
של ליונס.
זו היתה תחילת הקמת אתר ליונס ישראל באינטרנט.
8. ליוויתי את פעילויות המועדונים השונים לטובת ולרווחת הקהילה.
פעילויות רבות נעשו ע”י המועדונים ואנוכי השתתפתי בהם. ביקרתי במועדונים
השונים, בימי חגיהם ובימי פעילותם למען הקהילה.
9. יש לציין במיוחד את פעילות מועדון ערד. מועדון ערד, בנשיאותו של
יגאל סורוקין, קיבל על עצמו לתרום סכום של 75,000$ לבניית מרפאה מיוחדת
לטיפול בבעיות האשה, בבית החולים סורוקה בבאר-שבע. ע”מ לרכוש את
המכשירים היקרים הדרושים למרפאה כזו, המועדון מכר צנצנות דבש בכמויות
בלתי רגילות, ובדרך זו אסף את הסכום הגבוה הזה. יש לציין את פעילות המועדון
המיוחדת למטרה זו.
לפנייתנו, הסכים הליונס הבינלאומי מצדו לתרום באמצעות LCIF סכום דומה נוסף
של 75,000 $ למטרה זו. סכום זה הינו הסכום הגבוה ביותר שנתרם ע”י ה- LCIF בארץ, ומוכיח את ההערכה הרבה שהעריך ה- LCIF את הפעילות למען הקהילה שנעשית
בארצנו. הסכום שנתרם היה איפוא ביחד, 150,000 $ למטרה זו. הנהלת בית החולים
ערכה קבלת פנים יפה שבה נתרם הסכום של LCIF לבית החולים.
10. בטקס בחירת איש השנה ואנשי המופת, שנערך באולם היכל בפתח-תקוה,
נבחרו אנשי המופת: הגב’ יפה ירקוני -אשר הינה חלק מההוויה הישראלית, והביאה
את בשורת ישראל בעולם, לא רק לקהל היהודי, מתוך שליחות אמיתית במשך
עשרות שנים, למר מאיר עמית – על שירותו בשירות הבטחון, במדינה ובשירות
המודיעין, למר דן פרופר – על פעילותו העניפה בחברת “אסם” – שהוכיחה כי
יש עתיד לתעשייה במדינת ישראל.
11. בנוסף, יזמתי התרמות למען מטרות לטובת הקהילה. יוזמה זו באה מתוך
היכרותי את התורמים.
א. יש לציין את תרומת 100,000 $ שנתן לקוח משרדנו, איש עסקים מאוסטרליה
בשם מקס לייט, לזכר אמו ובני משפחתו שאבדו בשואה, וזאת למחלקת הלב של בית
חולים השרון, בראשות פרופ’ זהבי. נקנה בסכום זה מכשיר מיוחד לבדיקות אקו לב.
ב. יש לציין תרומה כספית לפי צוואה של לקוח משרדנו אשר חולקה ל- 3 בתי
חולים שטיפלו בזקנים תשושים והם: בית חולים בבאר-יעקב, בית חולים בית רבקה בפתח-תקוה, ובית חולים ע”ש הרבנית הרצוג בירושלים.
תרומות אלה נעשו ברצונם של התורמים ובהכוונתנו, במטרה ליתן אותם באמצעות
ליונס ישראל.
13. גם לאחר סיום תקופת כהונתי כנציבה, לקחתי חלק פעיל בפעילות
הנציבות והקבינט, במיוחד עסקתי באופן רצוף כל השנים, בקשר של ישראל עם מועד
וני הליונס באירופה ובארצות אחרות בעולם, בהזמנות לאירועים שנערכו בארץ,
בביקורי אח”מים מהליונס בארץ, בהשתתפות חברי ליונס ישראל באירועים בחו”ל.
בין האורחים היו נשיאי הליונס העולמי, אשר זכו לקבלות פנים נלהבות בארץ.
השתתפתי ברוב הפורומים האירופאים וגם בחלק מהועידות העולמיות
(באינדיאנפוליס – עם כרמלה בר נוי, בשיקאגו – עם שלום זכריה).
14. כאשר נודע לי שהעיתון האיטלקי קוריירה דלה-סרה (אחד מעיתוני
היוקרה באיטליה) בחר בתמונת הילד היהודי הקטן הנרדף, המרים את ידיו
בפני הקלגסים הגרמנים כתמונת המאה ה- 20, מצאנו לנכון להעריך זאת,
ע”י מתן תעודת כבוד לעיתון זה. כתוצאה מבחירת העיתון בתמונה זו
כתמונת המאה, הורה שר החינוך דאז באיטליה, פרופ’ לואיג’י ברליגוור, ל
תלות את התמונה הזו בכל בתי הספר באיטליה למשך כל השנה. העיתון
עצמו סיפק את התמונות לכל בתי הספר במדינה. מצאנו לנכון לתת תעודת
הערכה וכבוד גם לפרופ’ ברליגוור.
במעמד פורום אירופה שנערך באיטליה, בנוכחות נציג שגרירות ישראל ברומא
ובנוכחות אישים רמי מעלה מצד העיתון ופרופ’ ברלינגוור, ניתן על ידנו אות
הערכה מיוחד לעיתון ואות הערכה לפרופ’ ברלינגוור. הדבר נעשה בנוכחות
כל אלפי הליוניסטים מכל העולם שנכחו בפורום אירופה הנ”ל שנערך באיטליה.
15. תקופת כהונתי כנציבת ליונס – כאשה ראשונה בליונס ישראל – היתה
שנה של עבודה קשה, אך מרובת אירועים ומספקת מאוד. נראה לי כי במובנים
רבים הנחתי יסודות להמשך של מוסדות ופעילויות שהמשיכו לאחר מכן והפכו
למוסדות ופעילויות קבע בליונס.