שמשון זלביגר
נציב הליונס בין השנים 1987-1988
סיסמתו: "ואהבת לרעך כמוך"
שמשון זלביגר נולד בסין ב-1941. עלה ארצה ב-1949 לעיר תל-אביב שם למד
את מקצוע הביטוח בו הוא עוסק עד היום. שמשון נשוי לאילנה. לזוג שלושה
בנים ושבעה נכדים. את תחילת דרכם עשו בעיר פתח-תקווה, ולאחר מכן עברו
להוד-השרון.
לליונס ישראל גוייס שמשון בשנת 1978, על ידי נצל"ש משה הרצוג, שבמשרדו
עבדה אילנה. מטרות הליונס מצאו שבילים לליבו של שמשון, והוא הצטרף
למועדון פתח-תקוה האב. קשר הדוק נוצר בין חברי המועדון, שזיהו את
הפוטנציאל הטמון בזוג החדש, לבין משפחת זלביגר, ומיד הוטלו משימות על שמשון:
יו"ר ועדת אירועים, יו"ר נפה ועוד וועדות שונות, עד שבשנת 1983, נבחר לנשיא
המועדון.
עד לכהונתו כנציב שימש שמשון, בין היתר, פעמיים כמזכיר הנציבות, יו"ר ועדת
מידע (פרסום עלונים וחוברות) וחבר קבינט. שמשון היה בין חברי הנהלת ההתראה הרפואית: אות אזהרה על צמיד שנשא על ידו החולה, שבה כתובה הבעייה הרפואית
שלו, דבר שעזר להצילו במקרה של תאונה, כשהוא לא היה בהכרה.
פעילות כנציב:
הועידה העולמית בה נבחר שמשון זלביגר לנציב היתה בטייפה בטוויאן,
בקיץ 1987. הועידה עמדה בסימן הצבעה היסטורי של החוקה למחיקת
המילה זכר מחוקת הליונס העולמי, וקבלתן של הנשים כשוות מעמד בארגון.
מהפעילויות כנציב:
לראשונה, בשנת כהונתו של שמשון כנציב:
- הוענק אות הליונס למתנדב והוחלט להעניק אות מופת. הפרוייקט החל
- במועדון האב בפתח-תקוה, ועם השנים הפך לנושא הדגל בליונס ישראל
- כהצדעה למתנדבים.
- השתתפות בתחרות חובבי הרדיו של הליונס הבינלאומי, זכייה במקום השני
- ובשנה שלאחריה במקום הראשון.
- הפקת: יומן הנציבות, תעודת חבר ליונס, אוגדן נוהל וארגון, מדליה מיוחדת
- ששימשה את האורחים מחו"ל.
- עיצוב סמל חדש לליונס ישראל: המנורה ולוגו "ואהבת לרעך כמוך", דגל
- ראשון לנציבות שחולק לחברי הליונס, דגלון לנציב, סמל לדש עם סמל למנורה – ששימשו את הנציבים ב-10 השנים הבאות.
- מפגש רעים לחברי הליונס – סופי שבוע בירושלים ובטבריה.
- העתקת יער הליונס ממצפה הראל לדרך בורמה.
- טקס חתימה על מגילת העצמאות של מדינת ישראל במלאת לה 40 שנה,
- בחתימת הנשיא העולמי בריאן סטיבנסון וראש הממשלה דאז יצחק שמיר.
- הצטרפות מועדוני הליונס לצעדות עממיות.
- מעטפה עם חותמת דואר וסמל הליונס לקראת הועידה הארצית.
הוקמו המועדונים הבאים: לייש חולון, בית שמש, אורנית, תל-אביב צפון,
שערי תקווה, רעננה.
פעילות לאחר תום כהונתו כנציב:
לאחר סיום כהונתו כנציב, המשיך שמשון בפעילותו במועדון האב בפתח-תקוה.
במשך למעלה מ-20 שנה שימש שמשון כיו"ר ועדת אירועים במועדון.
כן המשיך בפעילות השוטפת בליונס ישראל, בנושאים הבאים:
ביסוס והרחבת מועדונים:
כנציב מחוז אשר גדל וצמח בשטח, היה שמשון מוכר לכל חברי הליונס.
הוא חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה בביקורים במועדונים, הרצאות על
ניהול מועדונים וערבי שיח עם חברים. הקים מועדונים חדשים: כפר סבא,
נצרת, לייש חולון וסייע בהקמתם של אחרים: תל-אביב צפון, רמת גן,
הוד השרון, ערד, רמת-השרון, דן-פז ישראל, ליאו פתח-תקוה, כפיר פתח-תקוה,
שלום פתח-תקוה ואבוקה פתח-תקוה. מועדונים שפעולתם פסקה ברבות השנים:
אורנית, בית-שמש הישנה, אתגר-חולון ורחובות.
פורום ראשי איזורים:
כאחראי על יו"ר האיזורים נערכו פגישות הדרכה לפעילות ראשי האיזורים,
והועלו בעיות מיידיות של מועדונים בניסיון לפותרם בדו-שיח משותף.
ועדת המוסיקה:
הגשמת חלום של תחרות בפורום אירופה והטמעתו לראשונה בליונס ישראל
בשנת 1997, בתקופת נציבותה של הנציבה רחל הרצוג.
יו"ר ועדת נהלים: בין הראשונים להכין את הנהלים לליונס ישראל.
וכן הפעילויות הבאות: מועדון מצטיין, פורום נצלש"ים, ועדת הדרכה, יו"ר
ועדת שנת השלושים לליונס ישראל – כולל ההפקה הבימוי וההנחייה, ועדת
הועידה, ועדת החלטות, הועדה לנוער נכנס, הקמת גשר של הבנה וסובלנות
עם ליונס גרמניה – דבר שהביא לעזרה ולתרומות בנושא כלבי הנחייה ולפתיחת
הדרך להעברת ליונס ישראל לפורום האירופי.
על פעילותו למען ליונס ישראל, זכה שמשון לאותות ותעודות הוקרה רבים
ביניהם גם מהנשיא העולמי.
שמשון ניהל אין ספור של ועדות, טקסים, חילופי נשיאים, הפקה, בימוי והנחייה
של טקס שנת שנת הארבעים לליונס ישראל, ערבי התרמה וערבי גיבוש בלווי
ריקודים, ולא בכדי נקרא על ידי רבים "מר ליונס".
כדבריו של שמשון: "השנים בליונס ישראל הם פרק בחיים שאי אפשר לשכוח,
ואשר מתווה לאדם דרך ארץ ומחשבה, שלא היה מודע להם קודם" .