אלי ורך
נציב ליונס ישראל בין השנים 1982-1983
סיסמתו: "יחד"
יליד פתח-תקווה, נשוי, אב לשלושה ילדים, סבא לארבעה נכדים. שירת בצה"ל, במדור חבלה ומיקוש של חיל ההנדסה. למד ראיית חשבון בשלוחת תל-אביב של אוניברסיטת ירושלים.
את דרכו ההתנדבותית החל אלי ורך כחבר ארגון הרוטרי. לאחר מכן, בשנת 1971, מתוך רצון לתת לאחרים, הצטרפו הוא ורעייתו רחל, לליונס ישראל, כחברי מועדון "האב" בפתח-תקווה.
כבר בשנת 1971, הפך אלי לנשיא המועדון ולאחר מכן שימש כגזבר וכמשנה לנציב הליונס בישראל.
התראה רפואית:
בתקופת נשיאותו במועדון פתח-תקוה "האב", התחבר אלי ורך, יחד עם קבוצת חברים מהמועדון, לארגון "התראה רפואית" – ארגון בינלאומי שמרכזו בארה"ב, שמטרתו להנהיג ענידת תווית מתכת על צמיד או על תליון, שעליו מצויינים הבעיות הרפואיות מהן סובל האדם העונד את התווית, כמו סוג הדם ומספר טלפון של המרכז ל"התראה רפואית", בבית חולים "השרון", שבו נשמרו יותר פרטים רפואיים, על כל אחד מעונדי התוויות.
התוויות האלה אמורות לדבר בזמן חרום, במקום נושאיהן, אשר עלולים להמצא במצב של חוסר הכרה ולא יוכלו להודיע כי הם סובלים ממחלות כרוניות כמו סכרת, מחלות לב, קוצבי לב, אברים קטועים וכו'.
סיסמת המבצע הייתה: "כשאינך מסוגל לדבר, 'התווית' מדברת עבורך".
פעילות כנציב:
כשנבחר אלי לנציב, נסע לוועידה העולמית באטלנטה סיטי, שבארה"ב וחזר משם מלא מרץ ורעיונות לשנת נציבותו. לאורם של אלו פעל במישורים הבאים:
– תרגום עקרונות הליונס הבינלאומי לעברית.
– "ואהבת לרעך כמוך" – סיסמה זו, אותה השמיע אלי לראשונה בהקשר לעבודת הליונס, הפכה למוטו קבוע ומוביל בליונס ישראל.
– לראשונה, לקראת ישיבת הנציבות הראשונה, פורסמה חוברת שסיכמה את הרבעון הראשון של שנת הפעילות.
– ניתנו תעודות הוקרה על נטיעת עצים ביער הליונס.
– ישיבות הנציבות התקיימו במקומות שונים: ירושלים, חיפה ותל-אביב.
– בתום כל ישיבת נציבות, הועברו כל הפרוטוקולים לידיעת נשיאי המועדונים.
– אחת הפעילויות שמשכו את ליבו, היה נושא הקמת המועדונים והרחבתם, ואכן, בשנת נציבותו, הוקמו חמישה מועדונים – ירושלים, רעות, לביא, שלום, דקלה ואבוקה, ועל כך קיבל אלי ורך סיכת הוקרה ותעודה מהליונס הבינלאומי.